גילוי מרצון: למי הוא משתלם?

הליך גילוי מרצון הוא נוהל שבו בעל עסק או אדם פרטי חושף, בפעם הראשונה, בפני רשויות המס, נכסים או הכנסות עליהם לא דיווחו בעבר. התמורה היא חסינות מפני נקיטה בהליכים פליליים נגדם. יחד עם זאת, חשוב להבין שהליך זה אינו תקף לגבי רווחים שהגיעו כתוצאה מעסקאות שאינן חוקיות.

בנוסף, רשויות המס דורשות ביצוע אמיתי וכן של הליך גילוי מרצון. במילים אחרות, אם הדיווח כולל רווחים או הכנסות בגין עסקאות שבוצעו בישראל, אך הכנסות או נכסים הקיימים בחו"ל עדיין מוסתרים, אין חובה לרשות המס למלא את חלקה בהסכם.

גילוי מרצון: לא למתחכמים

הליך גילוי מרצון ניתן לביצוע רק כשהצד המעוניין בו אינו מבקש שיטה "מתוחכמת" לחמוק מבדיקות של רשויות המס, וודאי שלא ניתן לבצע את ההליך במצב בו רשות המס מבקשת לבדוק את חשבונות הבנק של החייב או של בני משפחתו, או לבצע חקירה לגילוי כספים שלא דווחו.

במילים אחרות, המונח גילוי מרצון, כשמו כן הוא, הוא הליך בו ניתן לנקוט רק כשהחייב מבקש מרצונו ומיוזמתו לחשוף את הכספים או הרכוש עליהם לא דיווח, ולשלם בגינם את המס, בהנחה מסוימת.

איך נולד הליך גילוי מרצון?

גילוי מרצון הוא נוהל שקיבל תוקף בשנת 2015, וזכה להצלחה משמעותית. עברייני מס המבקשים להיפטר ממועקת החוב וחרדת הגילוי, או המבקשים להשיב רכוש או הון לארץ, יכולים לשלם את המס מבלי לתת את הדין ולקבל את העונשים הקבועים בחוק, תוך הקלה מסוימת בגובה הסכום אותו  הם נדרשים לשלם.

מומחי מס מעריכים שרשויות המס קיבלו 7,400 בקשות של אנשים לבצע הליכי גילוי מרצון, ובכך נחשף הון שחור המוערך בגובה של 25 מיליארד ₪, עם מס כלל צפוי שעשוי להגיע לסכום של שלושה מיליארד ₪.

מרצון או בכוח: כך או אחרת, העבירה תיחשף

עם הולדת אפשרות הליך גילוי מרצון, ובמהלך השנים האחרונות, רשות המסים מפרסמת רשימות של בעלי עסקים או אנשים פרטיים המחזיקים בחשבונות בנקים בחו"ל. במקביל להעברת המידע בין המערכות הכלכליות והבנקים בארץ ובעולם, רשות המיסים מחזיק ברשימות של ישראלים רבים המחזיקים בהון משמעותי שאינו מדווח.

מצב זה גרם לחייבים הרבים להבין שלא רחוק הרגע בו יתפסו ויידרשו לשלם את חובם ואף לתת את הדין בגין העבירה הפלילית ולכן ביקשו, באלפיהם, לפתוח בהליך גילוי מרצון. במקביל בוצעו מעצרים רבים על ידי רשות המיסים, שאיתרה אזרחים רבים שהחזיקו בהון שחור בשיעורים משמעותיים שהוחזקו בבנקים בחו"ל.

כי החלופה אינה מזהירה

במרץ 2016, התקבל בכנסת חוק לפיו עבירות מס חמורות יוכרו כעבירות השייכות לחוק איסור הלבנת הון. לכן, אנשי פרטיים או גופים עסקיים אשר מעלימים מיסים, עלולים להיות מואשמים, בהתאם לחוק. העונשים הקבועים בחוק, הנוגעים להלבנת הון, חמורים יותר בהשוואה להאשמות הנוגעות לביצוע עבירות מס.

בנוסף, הממשלה אישרה חוק לפיו הרשות להלבנת הון רשאית להעביר לרשות המס את המידע הנוגע לחייבים שהתחמקו מתשלומי מסים. לכן החייבים, או העבריינים, סופם להתגלות במוקדם או במאוחר. חקיקה זו היוותה זרז נוסף לבעלי עסקים ואנשים פרטיים לדווח על חובותיהם במסגרת הליך גילוי מרצון.

השארת תגובה